בחודש יולי 2016 ניתן פסק דין בתביעה שבה ייצג משרדנו את התובעת שעיקרה הרמת מסך ההתאגדות בין שתי החברות הנתבעות וחיובו של בעל המניות בחברות בתשלום החוב של החברות בסך של 211,656 ש"ח [ קרן החוב] באופן אישי [ ת"א 37279-06-12 שלום נצרת, חב' מתנות גוליאן בע"מ נגד דאהר פורסלאן בע"מ, מתנות וכלי בית דאהר בע"מ ואחמד דאהר ]
לאחר שמיעת פרשת הראיות בתיק במסגרת דיון הוכחות, ניתן פסק דין הקובע כדלקמן:
- כי עלה בידי התובעת להוכיח שהתביעה בדין יסודה וכי הנתבע אחראי, באחריות אישית לתשלום החוב כלפיה.
- כי הנתבע פעל בשם חברות שעה שהיו חדלות פירעון בזמן יצירת החוב או בסמוך לכך.
- כי הנתבע הציג בפני התובעת מצג שווא זדוני של עובדות ועשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות של החברות שבבעלותו.
- כי הנתבע רוקן והבריח את נכסי החברות, תוך התעלמות מוחלטת מנושיהן ובכללם מהתובעת.
- כי הנתבע הפר את חובתו לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב כלפי התובעת במהלך הקשר העסקי שהיה בין הצדדים.
- כי הנתבע עשה שימוש ציני, שלא כדין, בחברות ובאישיות המשפטית שלהן, כדי להימלט, שלא כדין, מנושיהן.
- כי הנתבע רוקן את החברות שבבעלותו מתוכן, תוך שהוא יוצר מצג שווא זדוני של עובדות, תוך הפרת חובת תם הלב כלפי התובעת.
לאור כל אלה ומאחר ובית המשפט הגיע למסקנה העובדתית לפיה, עלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית, ראויה ומקיפה שעליה ניתן לבסס אחריות אישית של הנתבע לחוב כלפי התובעת, הן במסלול הנזיקי והן במסלול תום הלב, קבע בית המשפט הנכבד כי עלה בידי התובעת להוכיח שמתקיימים התנאים בהתאם להוראות סע' 6 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 המצדיקים את הרמת מסך ההתאגדות של החברות ושיוך החוב לנתבע.
לקריאת פסק הדין המלא : https://www.psakdin.co.il/Files/123.pdf